Salmos 55 (BHS)

1לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד ׃

2הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי ׃

3הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה ׃

4מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע כִּי־יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי ׃

5לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי ׃

6יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת ׃

7וָאֹמַר מִי־יִתֶּן־לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה ׃

8הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה ׃

9אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר ׃

A expressão 'divide as suas línguas' pode aludir à Torre de Babel (gn11:7), onde Deus confundiu as línguas como juízo. A violência na cidade ecoa contextos de guerras ou conspirações políticas na história de Israel.

10בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי־רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר ׃

11יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל־חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ ׃

12הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא־יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה ׃

13כִּי לֹא־אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא לֹא־מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ ׃

A traição por um 'íntimo amigo' é associada por alguns a Judas (jo13:18) ou a conselheiros de Davi (como Aitofel, 2sm15:12). A dor de ser traído por alguém próximo reflete conflitos internos em reinados antigos.

14וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי ׃

15אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ ׃

O pedido para que os inimigos 'desçam ao inferno' (Sheol, morada dos mortos) é um imprecatório típico dos Salmos. Há debates éticos sobre essa linguagem, mas reflete a crença em um Deus que julga a maldade radical.

16יַשִּׁימָוֶת עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים כִּי־רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם ׃

17אֲנִי אֶל־אֱלֹהִים אֶקְרָא וַיהוָה יוֹשִׁיעֵנִי ׃

18עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי ׃

19פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב־לִי כִּי־בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי ׃

'Aquele que preside desde a antiguidade' reforça a visão de Deus como soberano eterno. 'Selá' (também no v.7) é termo musical/litúrgico, possivelmente indicando pausa ou reforço. A crítica à falta de temor a Deus alinha-se a profecias como is29:13.

20יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים ׃

21שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ ׃

A contradição entre palavras suaves e coração violento lembra a traição de Absalão (2sm15:1-6) ou a hipocrisia religiosa criticada por Jesus (mt23:27-28).

22חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקֲרָב־לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת ׃

'Lança teu cuidado sobre o Senhor' é citado em 1pe5:7, mostrando apropriação cristã de temas de confiança divina. A promessa de sustento ao justo é central na teologia dos Salmos.

23הַשְׁלֵךְ עַל־יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא־יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק ׃

A ideia de que os violentos 'não vivem metade dos seus dias' corrobora estudos sobre expectativa de vida reduzida em contextos de conflito (ex.: guerras davídicas). Porém, não é regra universal, gerando discussões sobre teodiceia.

24וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא־יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח־בָּךְ ׃