Jó 27

וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר ׃
חַי־אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי ׃
כִּי־כָל־עוֹד נִשְׁמָתִי בִי וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי ׃
אִם־תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם־יֶהְגֶּה רְמִיָּה ׃
חָלִילָה לִּי אִם־אַצְדִּיק אֶתְכֶם עַד־אֶגְוָע לֹא־אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי ׃
*
Jó afirma sua integridade mesmo diante do sofrimento, desafiando a visão tradicional de que o sofrimento é sempre consequência do pecado. Isso reflete o tema central do livro: a complexidade da relação entre justiça divina e o mal.
בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ לֹא־יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי ׃
יְהִי כְרָשָׁע אֹיְבִי וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּל ׃
*
A comparação do inimigo com 'ímpio' e 'perverso' ecoa a linguagem dos salmos de imprecação (ex.: sl35), mas aqui Jó usa retoricamente para defender sua inocência, invertendo a acusação dos amigos.
כִּי מַה־תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ ׃
*
A questão da 'esperança do hipócrita' relaciona-se com Provérbios 11:7 sobre a falsa segurança dos maus. A menção de Deus 'arrancar a alma' sugere juízo final, tema desenvolvido no NT (hb9:27).
הַצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל כִּי־תָבוֹא עָלָיו צָרָה ׃
אִם־עַל־שַׁדַּי יִתְעַנָּג יִקְרָא אֱלוֹהַּ בְּכָל־עֵת ׃
אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד־אֵל אֲשֶׁר עִם־שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד ׃
הֵן־אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה־זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ ׃
זֶה חֵלֶק־אָדָם רָשָׁע עִם־אֵל וְנַחֲלַת עָרִיצִים מִשַּׁדַּי יִקָּחוּ ׃
*
Esta descrição do destino dos ímpios (perda de bens, família e honra) contradiz a situação de Jó, criando tensão literária. Alguns estudiosos sugerem que este discurso pertenceria originalmente a Sofar (cap.20), adaptado posteriormente.
אִם־יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ־חָרֶב וְצֶאֱצָאָיו לֹא יִשְׂבְּעוּ־לָחֶם ׃
שְׂרִידוֹ בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה ׃
אִם־יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ ׃
יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק ׃
בָּנָה כָעָשׁ בֵּיתוֹ וּכְסֻכָּה עָשָׂה נֹצֵר ׃
*
A imagem da casa frágil como 'traça' encontra paralelo em Isaías 51:8. Arqueologicamente, casas temporárias de guardas de campos eram comuns na Palestina antiga, usando materiais perecíveis.
עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ ׃
תַּשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה ׃
יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ ׃
*
O 'vento oriental' (siroco) era temido por destruir plantações (Ez 17:10). Em 2020, escavações em Tell Tayinat (Turquia) encontraram registros de tempestades destrutivas similares em textos antigos.
וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו וְלֹא יַחְמֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח ׃
יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ ׃