Jó 24

מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנוּ עִתִּים וְיָדְעוּ לֹא־חָזוּ יָמָיו ׃
*
Jó questiona por que os que conhecem a Deus não veem Seus dias de juízo. A expressão 'os seus dias' pode se referir ao tempo do julgamento divino, tema também abordado em 2pedro3:10-12 sobre o 'Dia do Senhor'.
גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ ׃
חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה ׃
*
Tomar o boi da viúva como penhor violava a Lei Mosaica (êxodo22:22-24), que protegia órfãos e viúvas. Isso reflete a crítica de Jó à injustiça social.
יַטּוּ אֶבְיוֹנִים מִדָּרֶךְ יַחַד חֻבְּאוּ עֲנִיֵּי־אָרֶץ ׃
הֵן פְּרָאִים בַּמִּדְבָּר יָצְאוּ בְּפָעֳלָם מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים ׃
בַּשָּׂדֶה בְּלִילוֹ יַקְצִירוּ וְכֶרֶם רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ ׃
עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה ׃
מִזֶּרֶם הָרִים יִרְטָבוּ וּמִבְּלִי מַחְסֶה חִבְּקוּ־צוּר ׃
יִגְזְלוּ מִשֹּׁד יָתוֹם וְעַל־עָנִי יַחְבֹּלוּ ׃
*
Arrancar o órfão dos peitos e tomar penhores do pobre era um ato de crueldade extrema, condenado em provérbios22:22-23. A prática era comum em contextos de abuso de poder.
עָרוֹם הִלְּכוּ בְּלִי לְבוּשׁ וּרְעֵבִים נָשְׂאוּ עֹמֶר ׃
בֵּין־שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ ׃
מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ וְנֶפֶשׁ־חֲלָלִים תְּשַׁוֵּעַ וֶאֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׂים תִּפְלָה ׃
*
A aparente inação de Deus diante do sofrimento dos oprimidos é um dilema central no livro. Eclesiastes8:11-12 também aborda a demora da justiça divina, que pode ser mal interpretada.
הֵמָּה הָיוּ בְּמֹרְדֵי־אוֹר לֹא־הִכִּירוּ דְרָכָיו וְלֹא יָשְׁבוּ בִּנְתִיבֹתָיו ׃
לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל־עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב ׃
וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא־תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים ׃
*
O adúltero que age no crepúsculo ilustra a preferência pelo ocultamento do pecado, como em joão3:19-20. O costume de esconder crimes sob a escuridão era culturalmente associado à vergonha.
חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ־לָמוֹ לֹא־יָדְעוּ אוֹר ׃
כִּי יַחְדָּו בֹּקֶר לָמוֹ צַלְמָוֶת כִּי־יַכִּיר בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת ׃
קַל־הוּא עַל־פְּנֵי־מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ לֹא־יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים ׃
*
A imagem do ímpio ser 'ligeiro sobre as águas' simboliza instabilidade. A 'maldição' sobre sua herança terrestre ecoa deuteronômio28:15-18, ligando consequências às ações.
צִיָּה גַם־חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי־שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ ׃
יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא־יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה ׃
*
A ideia de ser comido por vermes e esquecido contrasta com a esperança bíblica de ressurreição (isaías66:24, marcos9:48). Jó enfatiza a perspectiva terrena, não escatológica.
רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב ׃
וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ יָקוּם וְלֹא־יַאֲמִין בַּחַיִּין ׃
יִתֶּן־לוֹ לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן וְעֵינֵיהוּ עַל־דַּרְכֵיהֶם ׃
רוֹמּוּ מְּעַט וְאֵינֶנּוּ וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ ׃
*
A efemeridade dos ímpios é tema comum nos Salmos (salmo37:35-36) e em Provérbios. A comparação com espigas cortadas reforça a temporalidade do sucesso injusto.
וְאִם־לֹא אֵפוֹ מִי יַכְזִיבֵנִי וְיָשֵׂם לְאַל מִלָּתִי ׃ ס