Jó 29 (BHS)

2מִי־יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי־קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי ׃

3בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ ׃

4כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי ׃

6בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי־שָׁמֶן ׃

A expressão 'lavar passos na manteiga' e 'ribeiros de azeite da rocha' são hipérboles poéticas típicas da literatura do Oriente Médio Antigo, simbolizando prosperidade extrema. Algumas traduções sugerem 'coalhada' em vez de manteiga (Jó 10:10), refletindo a riqueza em produtos lácteos e olivicultura. Arqueologia confirma que o azeite era base econômica na região (ex: prensas de oliva descobertas em Tel Miqne, identificada como a filisteia Ecrom).

7בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי־קָרֶת בָּרְחוֹב אָכִין מוֹשָׁבִי ׃

8רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ ׃

9שָׂרִים עָצְרוּ בְמִלִּים וְכַף יָשִׂימוּ לְפִיהֶם ׃

10קוֹל־נְגִידִים נֶחְבָּאוּ וּלְשׁוֹנָם לְחִכָּם דָּבֵקָה ׃

11כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי ׃

12כִּי־אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתוֹם וְלֹא־עֹזֵר לוֹ ׃

13בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן ׃

14צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי ׃

15עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי ׃

16אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים וְרִב לֹא־יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ ׃

17וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעוֹת עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף ׃

A violência descrita ('quebrar queixos') reflete a justiça retributiva praticada por líderes tribais. Contrasta com abordagens do NT (ex: Mt5:39), mas era comum em contextos de autoridade judicial informal (similar a Sl58:6).

18וָאֹמַר עִם־קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים ׃

A expectativa de morte tranquila ('no meu ninho') choca com o destino atual de Jó. A crença em longevidade como recompensa da justiça (Ex20:12) é questionada pelo livro, antecipando debates teológicos sobre o sofrimento dos justos.

19שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי־מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי ׃

20כְּבוֹדִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף ׃

21לִי־שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ וְיִדְּמוּ לְמוֹ עֲצָתִי ׃

22אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ וְעָלֵימוֹ תִּטֹּף מִלָּתִי ׃

23וְיִחֲלוּ כַמָּטָר לִי וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקוֹשׁ ׃

24אֶשְׂחַק אֲלֵהֶם לֹא יַאֲמִינוּ וְאוֹר פָּנַי לֹא יַפִּילוּן ׃

25אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם ׃

A liderança descrita ('como rei entre tropas') reflete estruturas tribais pré-monárquicas. Estelas de Tell Dan e Mesha (séc. IX a.C.) mostram líderes regionais exercendo funções judiciais e militares, corroborando o contexto histórico.