Jó 18

וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר ׃
עַד־אָנָה תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר ׃
מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ כַבְּהֵמָה נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם ׃
טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמוֹ ׃
גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא־יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ ׃
אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ ׃
יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ ׃
כִּי־שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו וְעַל־שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ ׃
יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים ׃
טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב ׃
סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו ׃
יְהִי־רָעֵב אֹנוֹ וְאֵיד נָכוֹן לְצַלְעוֹ ׃
יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת ׃
*
A expressão 'primogênito da morte' é enigmática. Alguns interpretam como metáfora para doença mortal, outros veem alusão a Mot, deus cananeu da morte. A ambiguidade do hebraico permite ambas as leituras.A menção de 'devorar membros' reforça a ideia de deterioração física extrema, comum em descrições de juízo divino na literatura sapiencial.
יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ מִבְטַחוֹ וְתַצְעִדֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת ׃
*
'Rei dos terrores' é provável personificação da morte, refletindo concepções do Antigo Oriente Médio sobre o além-vida. A imagem ecoa textos como Salmos 55:4-5 sobre angústia mortal.
תִּשְׁכּוֹן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי־לוֹ יְזֹרֶה עַל־נָוֵהוּ גָפְרִית ׃
*
O enxofre (ou fogo) como instrumento de juízo divino remete à destruição de Sodoma (Gênesis 19:24). Arqueólogos debatem se o evento teria relação com vestígios de queimaduras em Tall el-Hammam, Jordânia (séc. XVII AEC).
מִתַּחַת שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ וּמִמַּעַל יִמַּל קְצִירוֹ ׃
זִכְרוֹ־אָבַד מִנִּי־אָרֶץ וְלֹא־שֵׁם לוֹ עַל־פְּנֵי־חוּץ ׃
*
A extinção da memória do ímpio contrasta com a importância da perpetuação do nome no Antigo Oriente. Paralelos em Provérbios 10:7 e Eclesiastes 9:5.
יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל־חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ ׃
לֹא נִין לוֹ וְלֹא־נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו ׃
*
A falta de descendência era considerada maldição máxima (Deuteronômio 25:5-6). Bildade usa isso como argumento retórico, embora Jó posteriormente seja restaurado (Jó 42:13).
עַל־יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָׂעַר ׃
אַךְ־אֵלֶּה מִשְׁכְּנוֹת עַוָּל וְזֶה מְקוֹם לֹא־יָדַע־אֵל ׃ ס